תלמיד קטן

/ליאת מנור אפשטיין
סיפורים מעופפים

למורה שלי
כשאני לא מקשיב
ובזמן השיעור מדבר
זה לא אומר
שהייתי מעדיף להיות במקום אחר
זה לא מתוך זלזול
או חוסר כבוד
זה רק מכיוון שחשוב לי מאוד:
להיות חלק מהחבר׳ה
להתבטא
להצחיק
ולספר
זו הסיבה שכשעולה בי מחשבה
אני אומר אותה מהר
מהר
לפני שהיא תברח
ואני אותה אשכח
בשבילי זה כמו הכרח
ואני מבין שאת כועסת
ומרגישה אפילו מבוזבזת
ולכן עליי צועקת
ומביכה אותי מול הכיתה
אבל את פשוט לא מבינה
כל מילה שאני אומר
בזמן השיעור לחבר
עבורי היא כמו לבנה
במגדל גדול
של מעמד חברתי וערך עצמי
בבקשה אל תדחפי לי את המגדל
ציונים לבדם
לא יעזרו לי כשאגדל
למדי אותי שיטות לבנות בהן את עצמי
גם כשאת כועסת
קראי לי בשקט
עשי לי סימן
שלך,
תלמיד קטן