/ ליאת מנור אפשטיין
סיפורים מעופפים
תחת המסכה
אני מסתתר
מציק לי באף
מגרד לי בסנטר
אני מביט ממרחק
ומתקרב
מסיר,
מחזיר מהר
לא בטוח בשביל מה
היא טובה, המסכה
האם כדי להגן על עצמי?
על סבתא וסבא?
המורה?
האם כדי להזכיר
"זה כבר לא מה שהיה"?
אני חוזר הביתה
מוריד מעליי הכל
מסכות
ודמעות
הפסדים במשחק
כאבו של מרחק
בבית מותר לחבק צמוד, צמוד
לשתות מפה לפה
להתנשק מלחי ללחי
בבית מקבלים אותי
גם עם חום 38
תמיד, בדיוק כפי שאני