שיר מטיילת עם לב ביד

שיר מטיילת עם לב ביד/ ליאת מנור אפשטיין
סיפורים מעופפים

שיר מטיילת עם לב ביד
בדרך פוגשת היא חברות וחברים
בני משפחה וזרים

לכל אחד יש מה לומר לה

״בוקר טוב״
״מה שלומך?״
״איזו חולצה יפה לבשת היום״
״כמה גדלת״
״אפשר להצטרף אלייך?״
״בואי נשחק״

כשאומרים לה
מילים טובות
הלב שלה מנצנץ

כשנאמרות לעברה מילים פחות נעימות
הן חודרות ללב כמו חץ

זה כואב

אמא של שיר לימדה אותה
להניח מגן דמיוני סביב הלב
כדי שחצים לא יפגעו בו

אך כשיש מגן סביב הלב
גם המילים הטובות
פחות נוגעות בו

שיר לימדה את אמא
לדמיין איך כל מילה לא נעימה
שיוצאת מתוך פה אל האוויר
משתחררת צבועה בשחור
עולה לשמיים
מתנקה ונצבעת לבן
עד שמתפוגגת -פוף
וכלל לא מגיעה ללב של אף אחד

אפילו מי שאמר אותה קודם
פתאום הופך פחות כועס
פחות עצוב
יותר קליל
יותר מבקש שילמדו אותו
מילים נעימות

שיר מטיילת עם לב ביד
היא נשמרת במילים שלה
ומשתדלת לשלוח מילים טובות
שיגרמו ללבבות אחרים לנצנץ

אמא מסבירה לה
שאפילו כשאנחנו נשמרים
לעיתים מילים
הופכות עבור מישהו לחצים

שיר עונה:
זו לא בעיה
בדיוק בשביל זה
יש לי עוד המצאה
פינצטה שמוציאים עמה חצים טועים מהלב
קוראים לה סליחה
וככל שמשתמשים בה מוקדם יותר
הלב פחות נפצע

מוזמנים.ות להקריא לילדים
וכך להגיש להם בדרך נעימה ואקטיבית כלים של דמיון מודרך
שיעזרו להם להדוף מעצמם עלבונות
ולא פחות חשוב
להבין את כוח המילים שלהם
ולבחור בכל יום במילים מנצנצות
במקום פוגעניות

שוחחו על מילים שעושות בלב נצנוצים
ומילים אשר שולחות חצים
על פגיעה מכוונת באחר
ופגיעה בלי כוונה תחילה
ממה כדאי להמנע מראש
ומתי ראוי לבקש סליחה

מוזמנים ליצור פינצטה מקרטון
לצייר פינצטה
או אפילו לייעד למטרה פינצטה אמיתית
אפשר גם לקשט אותה
ולהשתמש בה כשרוצים לבקש סליחה
להמחיש את משמעות הסליחה