(לגננת של הילד השקט משנת 2021, ולמורה של הילדה הביישנית שהייתי אני, משנת 1991)
\ליאת מנור אפשטיין, סיפורים מעופפים.
אילמות סלקטיבית | חרדה חברתית
גננת או מורה
אני יודעת שלפעמים רועש נורא
ולהרים את הקול זו ממש חובה
אין לך ברירה
רק בבקשה שימי לב למי את מעירההאם זו אותה הילדה ששוחחת איתה לפני רבע שעה?
או אולי זה הילד
ששתק במשך שנה?
שקולו בד״כ לא נשמעוהתפלק לו קצת שחרור
ודיבור
עם חבר או חברה.
לכמה רגעים הוא היה קצת ״הוא אחר״
זה אומר שהוא מרגיש תחתייך
בטחון ורגיעה
שירד לו מעט מפלס החרדהתוכלי להשהות את התגובה?
להסתובב סיבוב מלא
לבחון ולהביט:
מי זה שאת קולו השמיע
וכעת מיד השקיט?האם הדין שווה לכל מרעיש
מבלי לשקול כיצד מרגיש?
מדוע נכתב המכתב בשם הילד המתמודד עם אילמות סלקטיבית?
נכתב בהשראת ילד אמיתי, ומקרה אמיתי שקרה לו בגן
כאשר היה בעיצומו של תהליך התגברות על אילמות סלקטיבית
הגננת כעסה עליו בפני שאר החברים על ש"פיטפט" בזמן מפגש
מה שכמובן השפיע לרעה על ההתקדמות שלו בתהליך.
המקרה הזה הזכיר לי, שגם לי כילדה שהייתה מאוד ביישנית ושקטה
הייתה מורה צעירה ומקסימה שמאוד אהבתי בכיתה א׳
אך פעם אחת ״פטפטתי״, שלא כהרגלי, עם חברה בשיעור והיא העמידה אותי בפינה מול כולם, "עם הפנים לקיר"
זו הייתה כחוויה משפילה
ויחד עם זאת, זכור לי שקצת שעשע אותי להיות במצב שכה זר לי ולא אופייני עבורי להיות בו.
מזל שכבר לא מעמידים בפינה בימינו.
אך גם הערה מול כולם, כשנאמרת לילדים ביישנים, עם חרדה חברתית או אילמות סלקטיבית, יש לה משקל רב מאוד.
והיא עלולה לעכב ואף לעצור את ההתקדמות של הילד/ה אשר זקוקים מאוד למרחב בטוח, חוויות הצלחה המקושרות לדיבור והשתתפות, ואמון בינם לבין הדמויות המובילות והסמכותיות.
כל כך כדאי לשים לב
לווסת קודם כל את עצמנו ואת תגובותינו כאנשי חינוך
ולהתאים את התגובה לילד/ה שמולנו❤️
אשמח לקרוא את המחשבות שלכם.ן בנושא בתגובות
ליאת
סיפורים מעופפים
לקריאה נוספת בנושאים: אילמות סלקטיבית ביישנות חרדה חברתית
להצטרפות לקהילה בפייסבוק עוצמת השקט – הורים לילדים שקטים/ביישנים/מופנמים
הצטרפות לקהילת רגשות בשפת הילדים בפייסבוק
