הילדה בקונכייה/ ליאת מנור אפשטיין
סיפורים מעופפים
טקסט העוסק במופנמות, אילמות סלקטיבית – עוצמת השקט
בתוך כל גן או כיתה
בין כל חבורה
יש ילדה בקונכייה.
אתם בטח לא תאמינו-
אני משערת כי אף פעם לא הבחנתם בה
ובכן,
בילדה בקונכייה קשה מאוד להבחין
היא משתבללת אל תוכה
כשהיא חשה מבוכה
כשפונים אליה ישירות
עם הרבה שאלות
ואפילו כשמי ששואלת היא הגננת, המוכרת,
הילדה אל תוך הקונכייה-
נעלמת
ולפעמים, יש לה לילדה כל כך הרבה מה לספר
וכששואלים אותה
״ספרי, מה נשמע?״
היא פשוט
נאלמת
בצהריים,
אחרי הגן
אמא בקונכייה שואלת
את ילדה בקונכייה
מתוסכלת
״אמרי לי אהובה, למה את מתביישת?
דברי
ספרי
צחקי
השתחררי״
והילדה בקונכייה
מביטה בה
מקשיבה בתבונה
מסבירה שכל שהיא רוצה
הוא להיות יחד איתה
עם אמא בקונכייה
לחבק אותה חזק
להשתבלל איתה ביחד
למקום הכי בטוח
הכי חם
הכי אוהב
"לאט,
אמא קונכייה
אני אגדל
לאט,
אמא קונכייה
אני אציץ
אני אצא
ותמיד תהיה לי הקונכייה
לכל מקרה שרק ארצה
כמוך,
אמא קונכייה"
הורים, אנשי ונשות חינוך יקרים.ות
אני מקווה שהטקסט יגע בחווית המופנמות וירכך מקומות הזקוקים
מוזמנות ומוזמנים לעשות שימוש בטקסט לקרוא ולהקריא לילדות ולילדים
ניתן גם לצאת לפעילות יצירה ועיבוד בהמשך לטקסט
ניצור ילד/ה בקונכייה מחומרים שונים
כמו: פלסטלינה או בצק
מנקה מקטרות וצמר גפן, חימר, קליי או נצייר
אפשר להתעכב בחשיבה ושיח רגשי: איך תראה הקונכיה? מה יהיה המרקם שלה?האם קשיחה? האם רכה? מה יהיה הצבע שלה?
מה גודל הקונכיה? איך מרגישים בתוכה? האם נעים? האם קל או כבד לשאת אותה על הגב?
מתי אנחנו רוצים להכנס אל הקונכייה? ומתי לצאת ממנה?
משחק תנועה הורה וילד/ה
משחק נוסף שניתן לצאת אליו מן הטקסט הוא משחק תנועתי בו הילדים מתכדררים כחלזון
אנחנו קוראים להם, אולי נושקים או מדגדגים – בהסכמתם
והם בוחרים האם ומתי לצאת מן התנוחה
ניתן גם להוסיף סיטואציות נוספות למשחק למשל: אני הולכת לדבר עם הגננת, אתה יוצא? הילד לא יוצא
אני הולכת לבריכה, את באה? הילדה יוצאת ומגיעה
דרך המשחק ניתן לזהות ממה הילדים חוששים יותר וממה פחות וכך לשוחח עמם ואף לבנות תוכנית חשיפה בעזרת השיח והזיהוי
ניסיתם.ן? איך היה? אני שמחה תמיד לקרוא תגובות ושיתופים 🙂
שלך בהוקרה
ליאת
סיפורים מעופפים
לקריאת טקסטים נוספים בנושא עוצמת השקט
לפוסט הזה יש 3 תגובות
פשוט מרגש ונפלא תודה
תודה רבה שי 🙂
מרגש מאד וכל כך נכון.💖