/ ליאת מנור אפשטיין
סיפורים מעופפים
בכיתי נורא
שום דבר לא הסתדר
הרגשתי בודד
ללא שום חבר
עד שהגיעה
הגננת רינה
אשר בי הביטה
ומיד הבינה
בחיוך,
סימנה לי
"בוא"
הכניסה יד אל הכיס
ושלפה מתוכו
בלון אדמוני
ריק מאוויר
כפי שהייתי אני
"תעזור לי?"
היא ביקשה
את הבלון קירבה לפיה
"נשאוף וננשוף
ויחד ננפח?"
וכך שאפנו ונשפנו אוויר, בריכוז
והבלון שלי גדל
ופצח בריקוד
כשהאוויר שהיה בו
פרח לאיבוד
שנינו צחקנו
ומאז אני יודע
הגננת רינה
מבינה בלי מילים
ויש לה בכיס בלון של פלאים
בלון פלאים
טקסט קצר המהווה כלי לסיוע ו-וויסות רגשי
הבלון מאפשר תרגילי נשימה, הרגעות ומיינדפולנס
