הילדה בקונכייה

הילדה בקונכייה/ ליאת מנור אפשטיין
סיפורים מעופפים

בתוך כל גן או כיתה
בין כל חבורה
יש ילדה בקונכייה.

אתם בטח לא תאמינו-
אני משערת כי אף פעם לא הבחנתם בה
ובכן,
בילדה בקונכייה קשה מאוד להבחין
היא משתבללת אל תוכה
כשהיא חשה מבוכה

כשפונים אליה ישירות
עם הרבה שאלות

ואפילו כשמי ששואלת היא הגננת, המוכרת,
הילדה אל תוך הקונכייה-
נעלמת

ולפעמים, יש לה לילדה כל כך הרבה מה לספר
וכששואלים אותה
״ספרי, מה נשמע?״
היא פשוט
נאלמת

בצהריים,
אחרי הגן
אמא בקונכייה שואלת
את ילדה בקונכייה
מתוסכלת
״אמרי לי אהובה, למה את מתביישת?
דברי
ספרי
צחקי
השתחררי״

והילדה בקונכייה
מביטה בה
מקשיבה בתבונה
מסבירה שכל שהיא רוצה
הוא להיות יחד איתה
עם אמא בקונכייה
לחבק אותה חזק
להשתבלל איתה ביחד
למקום הכי בטוח
הכי חם
הכי אוהב

"לאט,
אמא קונכייה
אני אגדל
לאט,
אמא קונכייה
אני אציץ
אני אצא
ותמיד תהיה לי הקונכייה
לכל מקרה שרק ארצה
כמוך,
אמא קונכייה"